- ממרכזים וקודחים כרגיל (ראו על מרכוז בפוסט הקודם על הכנת כוס)
- בפתיחה הדברים משתנים.
- מתחילים לפתוח אמנם כרגיל: האגודלים מהצד שלנו – שמאל על ימין, אצבע כל יד בתוך הכלי – שמאל על ימין, ושאר האצבעות מקיפות אותו
- אולם פה ישר ממרכז הכלי אנו מעלים את הידיים כלפינו, עד לבערך אמצע גובה הכלי
- מכאן יישור – מיישרים את שתי האצבעות ומעלים אותן כלפי מרכז הכלי כך שהכלי נשאר סגור
- בעצם נוצרה לנו תחתית קעורה לגמרי, בלי פינות
- דיקוק במנח הרגיל – 'אחלה' ביד החיצונית 'L' מעוקמת ביד הפנימית, אגודל על אגודל. עם שינוי חשוב – האצבע הפנימית מתחילה את הדיקוק ממרכז הכלי כל פעם
- מדי דיקוק או שניים ('עליות') מעבירים אצבע חוזרת כדי להדגיש את ה'מגלשה' של הקערה – העדר הזווית למטה – מורידים את אצבע ימין מהשפה עד לתחתית על גבי הדופן.
- ניתן לעשות זאת גם עם ה'כליות' – המחליקים, מעץ וממתכת.
- כבר כשאנחנו קרובים לעובי הדופן הרצויה לנו – בקערות בדרך כלל הדופן תהיה עבה יותר – אפשר להתחיל לפתוח ולעצב את הצורה
- עיצוב הצורה זהה לעיצוב בכלי רגיל, יש לתת דגש לתנועת הידיים שאשר משפיעה על חתך הקערה האם יהיה ישר או מעוגל.
- קערות ניתן לפתוח את הבסיס עד לזווית של כ60° עקב התחתית המעובה שיצרנו.
- מסירים כרגיל (ראו הסרטון על הכוס)