אמנות ואומנות

ליקב"ו

הרבה פעמים אני מוצא אנשים שרואים עבודות שלי תוהים האם מדובר בחפץ שימושי או בעבודת אמנות.

הקטע שאני תמיד יודע לענות.

באנגלית ישנה הבחנה חדה בין יצירה שימושית לכזו הבאה לאמנותית – מבחינים בין "Art" ו"Craft". אמנות כרעיון נשגב שאף גובר ומכתיב את הביצוע, לעומת עבודת המלאכה, עם הביצוע המוגדר והמכוון לשימוש מסויים.

בעברית, שבאופן כללי פחות מפרידה בין מושגים, יש קשר ביניהם. "אמנות" בקמץ קטן מול "אומנות" בשורוק. שתי המילים בנות אותו שורש ומשמשות גם כמילים נרדפות זו לזו. 

השורש המשותף לשניהם מצביע על הקשר שיש בין אופן הביטוי ביצירה לעשייה דרך הידיים. אין באמת דרך ליצור ולא להביע את עצמך. לפני שהאדם היוצר מנסה לענות לצורך מסויים, שימושי או רעיוני הוא מחפש קודם כל להעניק משהו לסביבה, להיות משמעותי. כך גם היצירה – לפני שהיא מכוונת למטרה כלשהי היא נובעת מאותו חיפוש פנימי של יכולות, מאוויים ורעיונות שמתנקזים לתוכה. היוצר גם ממלא איזושהי מטרה מסויימת ביצירה שלו ונותן לה מענה, פיזי אך לא פחות חשוב – הוא עושה זאת בצורה ובאופן בה רק הוא יכול ורוצה לעשות. זה המקום בו היכולת הטכנית פוגשת את שאר הרוח.

בשיחות עם אנשי מלאכה אני רואה כיצד המלאכה מאפשרת להם חיבור עמוק יותר עם החיים; באופן דומה כשעשיתי סדנה לאקדמאים ממדעי הרוח, חדוות היצירה והעשייה שלהם לא היו מביישות אף יוצר משופשף. המרחק בין עובד הכפיים המיוזע לאקדמאי הממושקף קטן הרבה יותר משנדמה.

תוך ההתעמקות בחומר בשיעורים שאני מעביר אני מחפש את המקום הזה, בו המלאכה עצמה מביאה ומתחברת לרוח.